ארכיון הודעות מקטגוריית "חדשות המועדון"

הידעתם? Dream Theater World – מועדון המעריצים הבינלאומי

יום שני, 10 ביולי 2017

מקווים שנחדש לכם כאן – למקרה שלא ידעתם, יש לדרים מועדון מעריצים בינלאומי. המועדון בעצם מאגד בתוכו את המועדונים המקומיים הרשמיים של הלהקה, או Chapters. ״הפרק״ הנוורבגי, הצרפתי, האיטלקי, האמריקאי, וכו׳… וגם הישראלי. בכל זאת, מועדון מעריצים רשמי. 🙂

באתר מועדון המעריצים הבינלאומי תוכלו למצוא כתבות, ביקורות, ראיונות, פודקאסטים, שלל קטעי וידאו וכן חדשות על הכל דרים בהווה ובעבר, ועוד!
תבקרו באתר, כאן: http://dreamtheater.club

[ביקורת הופעה] חמישי באפריל, 2014 @ The Chicago Theatre

יום שבת, 12 באפריל 2014
1

מחכים בכניסה

ביקורת הופעה מאת אלון בוטביניק
תמונות נוספות: http://imgur.com/a/kscRQ

קרא עוד »

ביקורת מעריץ: Dream Theater

יום חמישי, 9 בינואר 2014

מאת: ליעד עיני

אלבומה ה-12 של ענקית הפרוג מטאל דרים ת'יאטר בהחלט מצדיק את עצמו. זהו אמנם אלבום לא מושלם אבל מספק, מגוון ולא מאכזב. כמו כל אלבום של דרים.



קודם כל, האלבום הזה הוא האלבום השני בו משתתף המתופף החדש מייק מנג'יני הנושא את הלפיד של קודמו מייק פורטנוי. זהו גם האלבום הראשון בו מייק נוטל חלק ביצירה. כמו שג'ון פטרוצ'י אמר בראיון: “זה מייק מנג'יני משוחרר. זה הכל הוא ורעיונותיו.”



הקטע הפותח את האלבום "False Awakening Suite" נשמע כמו משהו שיכל להיכנס כפסקול למשחק הוידאו ""God of War (זוכרים את Raw Dog?), או לסרט מלחמה. זוהי אוברטורה קצרה בת 2 דקות בה הלהקה יחד עם תזמורת בניצוחו של ארן בשבוג (מנצח טורקי וחבר של ג'ורדן רודס) מגיעות למנגינה דרמטית ומרשימה היכולה להזכיר קצת למעריצי פרוג מטאל את להקת סימפוני אקס. לפי דבריו של פטרוצ'י, כל המטרה של הקטע הזה הוא לפתוח את ההופעות בטור המתקרב של הלהקה, לאחר הרבה הופעות במשך השנים שבהן המסורת הייתה לנגן פסקול מאיזשהו סרט בכל תחילת מופע. נחכה ונראה איך זה יהיה.



הקטע השני "The Enemy Inside" נכנס לרשימת השירים המטאליסטיים של דרים. זהו הסינגל הראשון מהאלבום והושמע לקהל הרחב לפני יציאתו הרשמית. זהו קטע חזק בו הצמד פטרוצ'י ורודס מנהלים ביניהם קרב גיטרות-קלידים כמו שלא שמענו מהם שנים. פטרוצ'י בא עם המטאל הקשוח, ורודס בא עם מנגינות מגוונות בהן גם קטע הומוריסטי בסגנון ברודווי. לאחרונה נוצר לשיר קליפ בו נראה יום בחייו של הלום קרב. דבר שמזכיר בליריקה של פטרוצ’י, הנוהגת לעסוק בנושאים דומים, את היצירה SDOIT המתארת שישה חולי נפש ויום בחייהם. "דה אנמי אינסייד" גם נכנס לרשימת המועמדים לביצוע המטאל הטוב ביותר לשנת 2013. נקווה לדרים שיזכו, אך הקרב יהיה קשה כי תצטרך להתמודד מול ענקיות כמוה כמו בלאק סבאת' ואנת'רקס.



כל מעריץ פרוגרסיבי שמכיר את הטריו הקנדי החשוב ראש (Rush) שם לב להשפעה הענקית שלו על להקה כמו דרים. כמובן שזהו השיר "The Looking Glass" המושפע במוזיקה שלו משירי ארינה רוק של ראש כגון "Spirit of the Radio" ו-"Limelight". הריף המקפיץ של פטרוצ'י, שירתו המושלמת של ג'יימס לאברי הופכים את השיר לדיי ממכר. ניתן לציין לטובה גם את הסולו המרשים של פטרוצ'י. השיר עוסק בנושא נפוץ בימינו בו בני נוער מרגישים כמו סלבריטאים באמצעות אמצעים תקשורתיים כמו פייסבוק, ריאליטי כנראה פטרוצ'י מבטא את געגועיו לזמנים הישנים.



ועכשיו הגענו לאחד מהקטעים החשובים באלבום "Enigma Machine" אחד מהקטעים האינסטרומנטליים הראשונים של דרים מאז 2003 (יחד עם הקטע הפותח). כל מה שאפשר לצפות מלהקה כמו דרים. פטרוצ'י סיפר שבקטע הזה כל חבר להקה נותן את ה"בסט" שלו, ואכן כן. פטרוצ'י מבריק כרגיל בנגינתו הוירטואוזית, כנ"ל על רודס המוסיף גם הומור קרקסי פה ושם, ג'ון מיונג מבריק עם צליל בס "בשרני" כמו אלילו כריס סקווייר מענקית הפרוג יס וכמובן השותף החדש לכתיבה מנג'יני שאם לא היה נאמר שהחליף את פורטנוי לא היו מרגישים בהבדל. גם כאן דרים מקנחים בהשפעות חדשות כמו בכל אלבום. לאורך הקטע נשמעות השפעות של מוזיקה המתאימה לתכנית בלשות/ריגול. פטרוצ'י אמר שזה נעשה בכוונה בגלל שם הקטע שהוא מכונה שאיתה מרגלים העבירו קודים בגרמניה של מלחמת העולם הראשונה. ניתן להוריד את הכובע.



הקטע הבא "The Bigger Picture" הנפרש כמעט לאורך 8 דקות הוא שיר לא רע בכלל. כאן המוזיקה נעשית יותר דרמטית יחד עם ההשפעות הסימפוניות שרודס מכניס, לאברי שר יפייפה מהרגיל ופטרוצ'י מבצע סולו מלא רגש כמו תמיד. רודס גם מכניס סוף סוף לאלבום את הצליל של פסנתר הכנף שצלילו הנפלא לא יחליף שום סינתיסייזר. הסיום של השיר מזכיר גם את השיר Strange Déjà vu מיצירת מופת של דרים מ-1999, SFAM.



הנושא הלירי אותו בחר פטרוצ'י לשיר "Behind the Veil" הוא חטיפה. אפשר לשמוע זאת במילים שבפזמון. הקטע הידוע ביותר בשיר הוא כמובן פתיחתו האטמוספרית והמסתורית מאצבעותיו של רודס מה-Seaboard זוהי עוד השפעה חדשה ומעניינת אצל דרים. לאחר מכאן הקטע חוזר לסגנון המוכר של דרים עם ריפים מטאליים מקפיצים. בהחלט שיר לא רע.



השיר הבא "Surrender to Reason" הוא שיר לו כתב את המילים ג'ון מיונג הביישן והשקט. הנושא לא אופיינו לדרים (אהבה וכו'.) גם שיר זה כמו "דה לוקינג גלאס" מושפע מראש, בעיקר מהשיר "Subdivusions". זהו שיר המשלב בין הארד רוק קצבי לבין בלדה קיטשית (אתם יכולים לקרוא לזה ככה) שיר שנכנע לסיבה להיות טוב.



עכשיו מגיעים אחד השירים העוצמתיים באלבום. הבלדה "Along for the Ride" המתחילה ברוגע אקוסטי אך מתחזקת כשהגיטרה החשמלית נכנסת וכך כל השיר נכנס. פטרוצ'י מבריק בסולו גיטרה מלא רגש וגם רודס בסולו בסגנון אלילו ריק וייקמן הקלידן הבלונדיני של יס. הנושא של השיר עוסק בדברים מסוכנים שקורים בעולם כך שאנו לא יכולים לעצור את זה אנחנו פשוט מצטרפים לנסיעה.



לאחר שעברנו את השמינייה הזו אנו מגיעים לאפוס המרכזי "Illumination Theory". לאורך 22 דקות נשמעת הסיבה המרכזית לקנות את האלבום. כמה סיבות ההשפעות הסימפונית, המלחמות בין גיטרה קלידים, השירה העוצמתית, הסגנונות המשתנים, הליריקה, החידושים הטכנולוגיים וכולי…



מהסגנונות החדשים ביצירה הזו הוא אמביינט אוונגרדי מעניין במיוחד הנכנס בדקה השביעית של היצירה (עם המון ציפורים). להרבה פרוגרים זה יזכיר יצירות כמו Xanadu של ראש ו-Close to the Edge של יס. לי אישית זה מזכיר את המעבר המעניין של פינק פלויד ביצירה Echoes אבל כל אחד ומחשבתו. עוד השפעה חדשה הנשמעת ביצירה היא מוסיקת פסקול לסרט רומנטי הוליוודי סוחט דמעות משנות ה-40. אך מה שמעצבן אותי כאן זה המעברים לא מובן לי למה שני הקטעים לא עוברים עם מעבר הגיוני. גם כשהקטע ה"פסקולי" מסתיים בצליל של מטוס המוביל לבס פ'אנקי הוא מעבר לא מובן. שירתו העוצמתית של לאברי המגיעה עד כדי כך לצווחות כדי להדגיש את הנושא הלירי העוסק בדברים שאנשים היו חיים, מתים או הורגים בשבילם. הגראנד פינאלה של הסוויטה גם חשוב כאן לאחר שלאברי מסיים לשיר, פטרוצ'י מגיע לסולו מלא פיל יחד עם התזמורת והמקהלה מקלידיו של רודס לאחר שפטרוצ'י הגיע לתו גבוה רוטט הלהקה והתזמורת מסיימים בנימה מלכותית ומרשימה בעיקר עם הגונג של מר מנג'יני. שניות של שקט גורמות למאזין לחשוב שזהו המסע הסתיים. טעות! למשך 2 הדקות האחרונות נשמע דיאלוג יפייפה בין הפסנתר של רודס לגיטרה הרוטטת של פטרוצ'י על דגש דיוויד גילמור. לאחר שהמוסיקה מתפוגגת באיטיות, האלבום נעלם לאיטו והמאזין נותר מסופק לאחר 68 דקות.



בנוגע למיקס, האחראי על כך הוא ריצ'רד שיקי מהנדס קול מוכשר שעבד עם שמות כמו ראש ואירוסמית', ואפילו הכיר את לאברי משנות השמונים כשהיו חברים בלהקת הגלאם מטאל, Winter Rose. כל הכלים מקבלים נפח ואין מה להתווכח על כך.



לסיכום, למרות שלא מדובר באלבום מושלם כל-כך, והשירים לא מושלמים כאחד. לחלקם יש קצת קיטש, וזה חטא להשוות אלבום כזה ליצירות מופת כמו IAW ו-SFAM. אך אלו הערות מיותרות לגמרי ללהקה כמו דרים שעברה, סבלה, הצליחה ומצליחה וממשיכה לעשות רעש. כולם יודעים שהחמישייה לא צריכה להוכיח כלום יודעים שהם גדולים. מצפים בקוצר רוח לסיבוב ההופות הקרב.



הציון: 8/10

זקוקים לעזרתכם – עודכן

יום שבת, 16 בנובמבר 2013

עידכון:
הגענו ליעד! תודה לכל מי שתרם!

היי!
מועדון המעריצים זקוק לעזרתכם.

למטרת תפעול האתר ואיחסונו לשנים הקרובות,
אנחנו זקוקים ל-337.362 שקלים ($95.76 דולר).

נשמח אם תוכלו לעזור לנו להגיע ליעד הנ״ל! 🙂

אתם שאלתם, ג'ורדן ענה

יום שבת, 28 בספטמבר 2013

לפני מספר ימים ביקשנו מהמעריצים בארץ לשלוח לנו שאלות עבור רודס. בחרנו מתוכן 10 שאלות, ואלו הן התשובות.

Hello Jordan!
On behalf of the Israeli DT fans we'd like to thank you for Taking the Time to answer these fan questions. 🙂

1) Since Eren Başbuğ was involved in the creation of Dream Theater's latest album, is it safe to say that Eyal Amir will be performing in the next one?

Absolutely. All my guys will become part of the band eventually. Aviv Geffen will take over the lead vocals as well.

2) From online videos, it seems the Seaboard has a very large range of capabilities; to what extent have you used it in the new album?

I used it on the intro part of Behind the Veil and also on the outro track.
The Seaboard is the a logical evolution of the piano keyboard as we know it. Although it does not replace the piano keyboard, it offers the ability to have a new level of expressive possibilities on a keyboard type instrument.

3) Is writing music strictly an emotional process for you, and if not, how much rational thinking is involved?

Music comes into my head all the time. If I am in a relaxed and clear state of mind, channeling and playing music is very natural and its almost like I am a medium for it! That said – it takes a lot of time and focus to be able to take what is in your head and translate to a musical instrument. That is a lifetime's work! To get to the point where your fingers almost seem like they have a mind of their own is the goal! I work on that connection all the time. When I am in the studio and working on figuring out things like counterpoint for the band it becomes very analytical and often involves music notation.

4) It is known that you are less interested in writing lyrics for Dream Theater albums, so another take on this would be – what are your thoughts on the lyrics in the upcoming album?

I like it when the lyrics flow with the music and the sound of the words fits like a glove to the phrasing of the vocal lines. I only notice the words when they don't. I'm the wrong one to ask about the content though, because it's not my thing. That said – I appreciate that there is great thought behind the lyric content on Dream Theater albums!

5) "LMR" caught many by surprise; how did it come about among all other projects you are involved with?

I was asked if I was interested to join Tony Levin and Marco Minnemann to complete the project they started. How could I say no?? I may be busy – but I'm not crazy!!! Two of my favorite musicians on the planet.. The LMR album has been number #1 on Amazon CD sales for more then a week since its release and people are really responding to it! I'm so happy about this because I look forward to rocking it again with the boys!!

6) What's your favorite album so far in 2013? Any new bands you've come across that are of a highlight for you?

I love The Mountain by Haken. Those young lads are doing some incredible stuff!

7) What was your weirdest fan encounter yet?

Well lets see – there was Turkey and the unexpected kiss from a male fan.
There was the Iranian "dreamer" and his BIG announcement to the other fans outside after a gig. "I AM AN IRANIAN DREAMER" – I MUST TALK TO JORDAN".
There were the very large breasts in Mexico… Oh wait – I digress….

8) If you could play one intimate acoustic show in a small place (coffee shop for example), where would it be?

In Tel Aviv… For all of you.

9) Fans were really happy that you and James broke the Space-Dye Vest silence some two years ago during your show at Tarrytown Music Hall. Will we see a full-band performance of this song anytime soon?

I'm sworn to secrecy…

10) Your beard hasn't changed for a while now. Any beard plans in the near future? 🙂

I will grow my beard down to my feet. Give it time. Give it time…

And the toughest question of them all – will we see Dream Theater coming for its third show in Israel in 2014?!

I would love that. I miss you guys and look forward to being in Israel again…

In closing, Jordan,
Any words for the fans in Israel?

Check out my pledge music campaign over at http://www.pledgemusic.com/projects/jordanrudess
It is an on going project with the Symphonic Theater of Dreams!

Thank you so much. SHALOM!
JR

הידעת? למועדון המעריצים ישנו פורום פעיל מאוד בו החברים מתרגשים, צוחקים, מתווכחים, מתדיינים, נפגשים והכל יחדיו. הצטרף גם אתה לקהילה של מועדון המעריצים הרשמי של דרים ת'יאטר בישראל!