Spiral Architect – A Sceptic's Universe

על להקת Spiral Architect שמעתי לפני לא מעט זמן אבל לא ממש ייחסתי להם חשיבות, הייתי בטוח שזו עוד להקת פרוג מטאל טכני – אבל מסתבר שטעיתי. הרבה שמועות רצו על כך שהלהקה הזו יצרה את אחד מהאלבומים הכי חשובים בתולדות הפרוג מטאל – והשמועות האלו אכן לא בדויות.

להקת ספיירל ארכיטקט (ששמה הוא גם שיר שבוצע במקור ע"י Black Sabbath ), הוקמה בשנת 1993. בלהקה חברים ?yvind H?geland (ווקליסט) יוצא להקת הסימפוני / אוונגארד מטאל Arcturus, המתופף Asgeir Mickelson שגם לו היה עבר עשיר עם להקות כמו Borknagar ו-Code , הבאסיסט Lars K. Norberg, והליד גיטריסט Steinar Gundersen (שניהם יוצאי להקת Satyricon ) וגיטריסט הרית'ם Andreas Jonsson. בשנת 2000 אחרי 7 שנות פעילות הוציאה הלהקה את אלבומה הראשון A Sceptic's Universe (יקומו של ספקן ).

כבר מהשניה הראשונה בשיר הראשוןSpinning אנו מתוודעים לריף פרוג מטאלי מהיר. לא בדיוק מובן מה קורה, השירה נשמעת תמוהה משהו, אולי אפילו מזייפת ולא קשורה למה ששאר הלהקה מנגנים, גם גיטרת הבאס מככבת לאורך כל האלבום ואפשר לומר שלארס נורברג עשה עבודה נהדרת. בניגוד לבאסיסטים רבים אחרים את לארס שומעים מצוין ובהרבה מצבים נדמה שהוא המסמר במוזיקה של ספיירל. הריפים של שטיינר גונדרסן נקיים ואקזוטיים במידה מסוימת. שירתו של הגלנד בהרבה מן המקרים מזכירה שירה אוריינטלית שמוסיפה עוד נפח למורכבות הרבה באלבום. ברצועה מס' 4 – Occam's Razor , שהיא אומנם רצועה קצרה אבל לא גורעת משאר השירים באלבום, ספיירל החליטו לשלב קצת מהז'אנר האלקטרוני והכניסו תופים אפריקאים, השיר הזה הוא כחימום לשיר הבא, Insect , שהוא לדעתי חוד החנית באלבום הזה. השיר נפתח עם מנגינת קלידים מכנית ומהירה של קלידים, בהמשך השיר עוד פעם חוזר שטיינר עם סולו בסגנון ספרדי זריז עם גיטרה אקוסטית, עד שחוזרת מנגינה שמכניסה שוב את המאזין למערבולת, יש לציין שבהרבה מן המקרים אפשר לשמוע נגיעות של להקות דוגמת Death ,Aghora ואפילו Cynic (הבאסיסט של סיניק אפילו מסייע בתרומה קטנה עם הצ'אפמן סטיק ברצועה מס' 4).

עוד שיר שהפיל אותי קשות הוא רצועה מס' 6 – Cloud Constructor. השיר מתחיל רגוע מאוד עד רגיעה מוחלטת, לעתים יש רגעים מקפיצים, אבל הטוויסט שלדעתי עושה את ספיירל לכ"כ גדולה הוא דווקא לקראת סוף השיר, המוסיקה מאוד איטית וחלומית עד שספיירל מנפצים את האשליה ותוחבים את כל הרוע שהם יכולים לתרגם בתווים, הם נכנסים עם ריף קטלני עם סאונד מאוד אוריינטלי וטכני. אם תשאלו במה טמון כוחה של הלהקה, תמצאו את יכולת ההלחנה והטכניקה הגבוהה בקטע הזה.
בשיר השביעי – Conjuring Collapse, ספיירל לא נותנת לנו מנוחה וממשיכה עם הבלגן הטכני פרוג מטאלי שהיא כל כך יודעת לעשות בקפידה. כניסת דאבל באס מתואמת ביותר וריף אקזוטי טכני של גאנדרסן. השיר נשמע כמו בלאגן שלם, ואין כאן רגע אחד שספיירל לא מבלבלת אותנו עם שינויי המקצבים.

לסיכום:
האלבום הזה הוא וירטואוזי, מתמטי להחריד ואינו עוד אלבום של להקת פרוג מטאל מתחילה, ספיירל לא שמים גבול למורכבות שהם יוצרים ונראה שהם מנסים (במקצועיות ובהצלחה רבה) לסבך את המאזין בכוונה תחילה. האלבום של ספיירל ארכיטקט עומד יפה בתקני איכות של פרוג מטאל טכני משובח. יש כאן את כל המרכיבים הדרושים ליצירת אלבום פרוג מטאל מעולה: החל בשינויי המקצבים הרבים, הריפים הקטלניים מצד כל חברי הלהקה, השירה המעולה (והתמוהה משהו) של הוגלנד ולבסיסט נורברג שעשה כאן עבודת באס יוצאת מן הכלל. השילוב בין הכישרון ההלחנתי, והיכולת הטכנית הגבוהה של הלהקה מראה לנו שספיירל הינה להקה עם עמוד שדרה יציב, להקה שמגיע לה כבוד בספר ההיסטוריה של הפרוג מטאל.