Avalon – Eurasia

ינואר 1, 2009

Avalon - Eurasia

סקירה מאת המשתמש Neydev

ברצוני להחדיר למודעותכם להקה שאני מכיר כבר די הרבה זמן ולאחרונה חזרתי לשמוע אותה, אפשר להגיד שגיליתי אותה מחדש לאחר שהייתי שומע רק מספר מצומצם של פעמים בשנה. הלהקה – Avalon – להקה פרוג מטאל גרמנית שהוקמה עוד ב- 1992.

הגעתי אליהם דרך חבר שלי שמכר פעם דיסקים בשביל ישי מ- Raven והוא הציע שאני אקח את הדיסק שברשותו, ייתן לי לשמוע ואני כבר אחליט אם לקנות או לא. הוא נתן לי את האלבום האחרון שהוציאו בשנת 2000 והוא Eurasia. הייתי צעיר וחדש בתחום וחפשתי כיוונים חדשים והתנסויות רבות בתחום המוסיקה, אז קניתי כמובן ועד היום אני שמח בהחלטה! האלבום, שאני עדיין בספק אם הוא סוג של אלבום קונספט, מושפע ממנגינות ותרבויות מהמזרח והליריקות מושפעות מאותם נושאים גם כן.

האלבום נפתח עם קטע קצר שמהווה מעין אינטרו לכל האלבום והוא נקרא Aurora ("ארורה" זו תופעה שגם ידועה בשם "הזוהר הקוטבי" למי שתהה) מתחיל במה שנשמע כמו נזירים מתפללים וממשיך בכניסה של תופים, דרבוקות וכלים מהסוג וזה ממש יפה! החיבור לשיר השני מתבצע ע"י יצירת מקצב על תופי בונגו והגיטרות נכנסות במקצב מתאים לתוך השיר השני וכאן מתחיל הבלגן האמיתי והלהקה מתחילה לתת בראש! הריף הראשי חזק ואנרגטי וסולן מפגיז עם טונים קשוחים. השיר השלישי באלבום, Temujin, נפתח בגרוב עצבני שהבסיסטית והמתופף מפיקים בקצב מסחרר וממשיך באינטרו גיטרות כסחני שאליו מצרפים התופים והקלידם, שיר חזק ובולט, בא בזמן טוב ביחס למקומו באלבום.

Black Hole Wisdom הינו השיר הרביעי באלבום, סה"כ לא שיר בולט מידי ודי פשוט, נחמד להעביר איתו את הזמן והוא הכנה טובה לשיר הבא והאהוב עלי –

השיר החמישי באלבום, Eternal Flame, הוא השיר שלמעשה הכי ריגש אותי בכל האלבום, מבחינתי הוא ה- Voices או ה – Learning To Liveשל האלבום. השיר מתחיל כשיר רגוע (תמיד מזכיר לי את הפתיחה של Lifting Shadows Off A Dream) וממשיך בהתגברות הדרגתית אל תוך הפזמון הראשון שפשוט מעלה לי דמעות בעיניים כל פעם שאני שומע אותו. הוא מעין קלימקס קטן בתוך השיר, אינטרו לפנים שגורם לך רק לרצות עוד ועוד! ואכן כך – אחרי הפזמון השני (והמרגש!) בית ביניים מלווה בדיסטורשן, כינורות ותיפוף מדהימים שיוצרים בעין תחושת אושר עילאי או כאילו הרגשה של לצוף באוויר – קשה לתאר! ואז יש רגיעה שנשברת בשילוב גס בין התופים לבס וממשיך בסולו גיטרות סוחף ומלא ברגש – מרגש מאוד, ומסתיים איך לא – בסולו קלידים מלא בפיל ועוצמה. טיפ – אני חושב שהקץ' להצלחה של השיר הוא הדגש על צלילי הבס שבו שהם פשוט חלק בלתי נפרד מהשיר (ובכלל לאלבום כולו כי הבסיסטית משתמשת בעוד כלי בס מלבד גיטרת בס רגילה, יש גם סטיק אם אני לא טועה) וכששומעים את השיר שווה להגביר חזק את הבסים ולשמוע בווליום גבוהה, רק ככה אני חושב אפשר לחוות את השיר את מיצוי. הרגשה מדהימה…

את השיר השישי, Save the Holy Land, אפשר להשוות ל- Silent Man אם תרצו, הוא השיר הנחמד והשקט הזה שאחרי הרעש הגדול, משהו לנוח איתו – גיטרות אקוסטיות והרבה שימוש בתופי בונגו (זה השם?!) יש אפילו כמה סולניות שמלוות. השיר נשמע כשיר מחאה נגד השחתת כדור הארץ או משהו דומה, מאוד גרין פיס מצידם, אבל באמת נושא ששווה לשיר עליו. שיר חמוד לאללה, משאיר חיוך על הפנים.

השיר השביעי, The Last Call בדומה ל- Black Hole Wisdom לא משאיר רושם גדול מידי, סה"כ שיר סבבה ומעביר את הזמן בכיף, שוב – לא משהו חדש ומיוחד מיד, מה שכן יש בו קטע גרוב נחמד ואנרגטי שממשיך לקטע קצת של שכרון חושים, שווה תשומת לב.

השיר השמיני שהוא גם שיר הנושא של האלבום הנקרא על שמו הוא שיר אינסטרומנטלי רגיש מאוד – הרבה השפעות מהמזרח, למעשה הוא מלווה לכל פתיחתו במה שנשמע מעין תפילה או שיר מסורתי, מתגבר לאט לאט ע"י סולו גיטרות שגם גיטריסטים בעלי שם ידוע לא היו מתביישים בו בכלל! הרבה פיל ועוצמה, שני מרכיבים חשובים לשיר הזה. האאוטרו של השיר, שמתחבר לשיר הבא הוא ליין של גיטרה בס שמלווה בתפילה עתיקה. הליין של הבס פותח את השיר התשיעי בשקט בשקט ואליו מתחברת הגיטרה וממש בין-רגע השיר נהפך משקט למלא דיסטורשן ועוצמה, הריף של הגיטרות לא מאפשר לך לשבת במקום – פשוט מתחילים לקפוץ ולהשתולל, אין טעם לנסות להתנגד לזה אפילו! סה"כ שיר דיי מוביל באלבום לדעתי ובהחלט אחד הבולטים – ריף מרכזי שיכול לסחוף אותך עד שיגאון! לגבי האינסטרומנטלי שלפניו – השני הכי טוב באלבום אחרי Eternal Flame . השיר התשיעי נקרא The Stranger.

The Painting, השיר העשירי באלבום שמשום מה תמיד הזכיר לי את I Can See Clearly Now של בוב מארלי, ממש שני שירים בעלי אותו אופי – אקוסטים, שקטים ונוגעים. אבל אל דאגה, גם לשיר הזה יש הפתעה משלו שמחכה להפיל את המאזין מהכיסא…

השיר הבא שהוא אמור להיות רצועת בונוס נקרא Kyrie, פתיחה של ריף גיטרה בשילוב קלידים יוצרים מניגה אלקטרונית כזאת ויוצרים פשוט חשק להתחיל לרקוד! שימו לב ודגש על הפיזמון, מנגינה קיצ'ית וכייפית ביותר – אולי אפילו תצליח להרקיד אותכם!

השיר האחרון הוא האאוטרו של האלבום וגם הוא אינסטרומנלי, שיר שכולו סולואים ומנגינות דרך נגינה על גיטרות (קלין), תחושה של רוגע נחוץ ביותר אחרי ששומעים את האלבום בשלמותו.

בסה"כ הלהקה היא לא מסוג הדברים שלא שמעתם בעבר, את זה אני יכול להבטיח לכם. פרוג מטאל אירופאי כשר למהדרין שמצד אחד נותן חזק לפנים עם ריפים מהירים של גיטרה ותופים שתופסים חזק באוזן, ומצד שני יודע לרגש כמעט באותה שיטה רק תוך יצירת מלודיות ונגינת סולואים מרגשים ומצד שלישי שקט ואניטימי. דגש חזק על אקוסטיקה ושימוש בולט בהשפעות מהמזרח הרחוק – לדעתי אלבום נפלא שבמיוחד כיום כיף לי להאזין לו ואני שומע אותו הרבה! מעין גילוי מחדש כמו שכבר אמרתי ואני שמח שירד לי האסימון. סתם נתתי לו לתפוס אבק ללא שימוש והיום אני לא מבין למה חיכיתי! המלצתי אליכם היא להשיג את האלבום, תשמעו ותחוו אותו על בשרכם ותגידו מה דעתכם (תוך כדי שמיעה ראשונית אני לא מאמין שהוא ישאיר עליכם הרבה רושם) אבל מה שלא יהיה – האזנה נעימה!

הידעת? למועדון המעריצים ישנו פורום פעיל מאוד בו החברים מתרגשים, צוחקים, מתווכחים, מתדיינים, נפגשים והכל יחדיו. הצטרף גם אתה לקהילה של מועדון המעריצים הרשמי של דרים ת'יאטר בישראל!